פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ה׳:ג׳:ב׳

« פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ה׳:ג׳:א׳ פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ה׳:ג׳:ג׳ »

3 הלכה: תַּנִּי הַמְּרַבֵּץ שָׂדֵהוּ עַד שֶׁלֹּא יָרַד עָנִי לְתוֹכָהּ אִם הֶזֵּיקוֹ מְרוּבָּה עַל שֶׁל עָנִי מוּתָּר. וְאִם הֶיזֵּק עָנִי מְרוּבָּה עַל שֶׁלּוֹ אָסוּר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מֵנִיחָן עַל הַגֶּדֶר וְהֶעָנִי בָּא וְנוֹטֵל אֶת שֶׁלּוֹ.

פירוש פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ה׳:ג׳:ב׳

3 גמ' תני. בתוספתא סוף פ"ב:

4 עד שלא ירד עני לתוכה. כלומר שמתוך כך שמרבץ שדהו לא יכול העני לירד לתוכה וליטול את הלקט:

5 אם הזיקו מרובה על של עני. כשלא ירבץ יהיה ההפסד של בעל השדה יותר מן הלקט של עני דהאבק עולה על התבואה ומפסידה:

6 מותר הוא לרבץ. ואף שמפסיד הוא לעני ואם הפסד העניים בהלקט הוא מרובה על שלו כגון שיש הרבה לקט ממה שכבר נקצר אסור:

7 בין כך ובין כך מלקט הבעה"ב את הלקט ומניחו ע"ג הגדר כדי שהעני יבוא ויטול את שלו:

« פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ה׳:ג׳:א׳ פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ה׳:ג׳:ג׳ »